טופ קלין טכנולוגיות בע"מ נ' לוי

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שיקים. טענת המבקש היא כי החברה שבבעלותו נקלעה לקשיים כלכליים וחשבונה הוגבל ולפיכך, לבקשת מנהל המשיבה על מנת לסייע למשיבה בהעמדת בטוחות בחשבון הבנק שלה, הסכים ונתן למשיבה שיקים מעותדים המשוכים מחשבונו הפרטי בבנק.

עוד טוען המבקש כי היה מוסכם בינו לבין המשיבה כי בפועל ישלם את חובה של החברה למשיבה מכספי תגמולים של החברה, מזומנים ושיקים דחויים המתקבלים מלקוחות החברה, וכי השיקים נשוא תיק זה ישמשו את המשיבה כבטוחות לחשבון הבנק שלה בלבד ויוחזרו לאחר שמועד פירעונם יחלוף.

נטען כי החברה והמבקש לא קיבלו כל תמורה כנגד השיקים, וכי הם מעולם יועדו לשם קבלת תמורה ו/או פירעון חובה של החברה למשיבה.

טענה נוספת היא כי חובה של החברה למשיבה נפרע בתשלום מזומן, דבר שלא בא לידי ביטוי בדף הנהלת החשבונות של המשיבה.

על מנת שהתנגדות לביצוע שטר תתקבל די בכך שהמבקש יראה הגנה לכאורה כנגד התביעה. בית המשפט אינו בודק את טיב ראיותיו של המבקש או כיצד יוכיח אותן, אלא פותח את שעריו בפני המבקש אם טענותיו בהנחה שהן נכונות מגלות הגנה כנגד התביעה, אפילו תהיה זו הגנה דחוקה.

העובדה שבשלב זה של הדיון בית המשפט מסתמך על תצהירו של המבקש מבלי לבחון את טיב הראיות מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת בתצהיר ועל המבקש להתכבד ולהיכנס לפרטיה העניין ואינו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות.

כבר בשלב זה אומר כי התצהיר התומך בהתנגדות אינו עונה על דרישת הפירוט לתצהיר מסוג זה.

המבקש נחקר על תצהירו ומן החקירה עלה בבירור כי התמונה שנוצרה בתצהיר לפיה כביכול התנהלו בפני המשיבה שתי ישויות משפטיות אינה נכונה. השימוש במונח חברה אינו משקף את המציאות המשפטית שבה התנהל המבקש, ולפיה הוא מנהל עסק תחת עוסק מורשה במספר הזהות שלו ולמעשה אין כאן אישיות משפטית נפרדת.

בפני המבקש הוצגו השיקים אשר עליהם רשום "לוי ישעיהו - טכנו פוליש" ומשכך אין עובדה זו מתיישבת עם הטענה כי נתן למשיבה שיקים המשוכים מחשבונו הפרטי בבנק.

ככל שהמבקש התכוון כי יש לו חשבונות נוספים שאינם על שם העסק, הרי שהשיקים האמורים נוקבים בשם העסק ומכל מקום לא הובהרה ההבחנה בין חשבון פרטי לחשבון שאינו פרטי כאשר מדובר באותה אישיות משפטית.

באשר לטענה לגבי נסיבות מסירת השיקים לביטחון, התגלו במהלך החקירה מספר גרסאות אשר אף אחת מהן לא פורטה כדבעי בתצהיר. פעם אחת נטען כי השיקים נמסרו כדי להציגם לביטחון כלפי הבנק של המשיבה. לגבי עניין זה לא פורט עם מי סוכם כי השיקים ישמשו לביטחון. לא ניתן הסבר מדוע לא הועברו לבנק וכד'. פעם שנייה נטען כי השיקים נמסרו לביטחון לתשלום החובות של המבקשת למשיבה וכי לא היו אמורים להיפרע אלא המבקשת הייתה אמורה לשלם את חובותיה מתוך מזומנים, שיקים דחויים ותקבולים. גם בעניין זה לא פורט מתי היו אמורים להתקבל, באיזה סכומים היו אמורים להתקבל תקבולים ובאילו מועדים היה אמור המבקש לשלם את התשלומים אשר לכאורה הם התנאי להשבת השיקים לידיו. גרסה שלישית אליה התוודענו במהלך החקירה היא כי השיקים ניתנו כטובה עבור סחורה שהמשיבה הביאה מחו"ל. זכרה של טענה זו כלל לא בא בתצהיר וזאת טענה חדשה שנשמעה אך ורק בחקירה. טענה נוספת שנשמעה רק בחקירה היא כי מגיע למבקש החזרת סחורה. טענה זו אינה מופיעה בתצהיר. באשר לטענה כי כל חובה של החברה למשיבה נפרע בתשלום מזומן – גם טענה זו לא פורטה כנדרש. המבקש לא פירט איזה סכום שולם ומתי שולם אלא הסתפק באמירה כללית. המבקש טען כי לא קיבל כל תמורה כנגד השיקים וכי השיקים לא יועדו לקבלת תמורה או לפירעון. גם טענה זו נטענה באופן כללי.

סיכומו של דבר, סבורני כי המבקש לא השכיל להציג בפני בית המשפט גרסת הגנה סדורה ומפורטת כדבעי, ומשגרסתו לא פורטה כנדרש, ומשלא ניתן לייחד משלל הטיעונים גרסה אחת אשר היא זו שהמבקש דבק בה כנגד השיקים, לא גילה הגנה כנגד התביעה.

אשר על כן, אני דוחה את ההתנגדות ומחייבת את המבקש בהוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

ככל שעוכבו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל מספר 0159715495, מורה על החייאת ההליכים.

ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תש"ע, 12/04/2010 במעמד הנוכחים.

שרון הינדה, רשמת

הוקלד על ידי: הדס סעדי ויינר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: